החוק לגבי קווי חיים

? למה, מי, איפה ואיך יש להתקין קווי חיים קבועים

? למה להתקין קווי חיים

ישנן תקנות בטיחות המחייבות התקנת קווי חיים במישרין ובעקיפין

1. התקנה לעבודה על גגות שבירים ותלויים 1986

2. התקנה לעבודה בגובה 2007

קווי עיגון קבועים

11. תופש המפעל אחראי –

(1) להתקנת קווי עיגון קבועים, לרבות נקודות העיגון והתשתיות, הנדרשים בכל מפעל בעל מבנה קבוע, המחייב עבודה בגובה המשובלת בתנועה לאורך מסלול שאינו משטח מוגדר;

קווי העיגון האמורים יותקנו באישור בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בהשגחתו לפי התקן המתאים, הוראות והנחיות יצרן;

(2) להחזקת קווי עיגון הקבועים במצב תקין;

(3) לבדיקת תקינות קווי העיגון על ידי בודק מוסמך, מהנדס מכונות או מהנדס אזרחי רשום ורשוי בתדירות שנקבעה בהוראות היצרן, ובהעדר קביעה – אחת ל-5 שנים;

העתק הבדיקה יימצא בידי תופש המפעל, ויהיה נתון לעיונו של כל מבצע, קודם שהחל לעבוד באמצעות קווים כאמור; “

? מי צריך להתקין את קווי החיים

” התקנה קובעת כי האחראי להתקנת קווי חיים הוא ” תופש המפעל

? מי הוא תופש המפעל

באופן כללי, האחריות לקיום הוראות בדבר בטיחות וגהות ושמירה על בריאות העובדים, המופיעות בחוקים ובתקנות,

מוטלת על “המחזיק במקום העבודה” או “תופש המפעל”. הכוונה היא למי שבפועל מנהל את המפעל.

? מי צריך להתקין את קווי החיים

ההגדרה של מפעל קיימת בפקודת הבטיחות בעבודה נוסח חדש 1970. כמעט כל מקום עבודה מוגדר כמפעל

ציטוט מפקודת הבטיחות בעבודה:

מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני-אדם בעבודות כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך,

שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה:

(1) פעולת המפעל היא דרך משלח-יד או לשם השתכרות;

(2) אם מועבדים שם עובדים שכירים – יש למעבידם זכות גישה או זכות שליטה.

? איפה צריך להתקין את קווי החיים

התקנה מדברת על כל מפעל בעל מבנה קבוע אשר המחייב עבודה בגובה המשולבת בתנועה בשטח לא מגודר.

מומחים ממשרד התמ”ת מסבירים כי החוק מחייב להתקין קווי חיים קבועים במקומות אליהם צריכים להגיע עובדים יותר מפעם בשנה. בעיקר במקומות גישה לארובות ואו מכשירים חשמליים. למרות זאת מפעלים רבים מתקינים קווי חיים במקומות בהם יש צורך בהערכות מוקדמת בכדי לעבוד בצורה בטוחה כגון גגות איסכורית וכ’ו, גם עם העליה לשם היא רק פעם בשנה לניקוי מרזבים או הכנה לחורף. השיקול הינו שבעת הצורך עליה לגג יהיה צורך להתקין מערכת אבטחה כל שהיא ועדיף לעשות זאת מראש ולא תחת לחץ זמן ,כאשר יש נזילה בגג או מקרה דחוף אחר.

? איך צריך להתקין קווי חיים

התקנה מחייבת להתקין קווי עיגון קבועים לפי תקן EN795 ובאישור מהנדס.

קו חיים אינו מערכת אבטחה רגילה והכוחות הפועלים בעת נפילה גבוהים מאוד. החוזק הנדרש מנקודות העיגון של קו החיים יכול להגיע ל 3.5 טון בעומס דינאמי ולכן בעת התכנון ולאחר ההתקנה נידרש המהנדס לאשר שחוזק נקודות העיגון של קצה הכבל אכן עומד בדרישות התקן.

מדוע חשוב להתקין מערכת עם תקן EN795 ו לא להסתפק רק בקו חיים עם אישור מהנדס לקו החיים ?

מהנדסים רבים אינם מודעים לקיום התקן לקווי חיים ולדרישותיו ועשויים לאשר קווים אשר אינם עומדים בדרישות התקן, לכו מומלץ לשכור את שירותיו של מהנדס הבקיא בתחום ולוודא שבאישור שניתן לכם מצוין בין השאר כי קו החיים עומד בדרישות התקן EN795 ומספר משתמשים מקסימאלי בו זמנית.

מיותר לציין את חשיבות העמידה בתקן, התקן נכתב על מנת לקבוע רמת איכות מינימאלית, וכשמדובר בחיי אדם חובה להקפיד על איכות זו. בתקן מצוינים דרישות כגון: 

התקנה של סופג אנרגיה אינטגרלי בקו החיים ( לא סופג אנרגיה אישי של העובד ). שימוש במותחן בעל אינדיקטור למתיחות כבל.

מה היא תדירות הבדיקה של קווי חיים / נקודות עיגון ?

נתקלתי בהרבה ממוני בטיחות אשר בטוחים שהבדיקה התקופתית צריכה להיערך פעם ב – 5 שנים. ולא כך הדבר .החוק מציין שהבדיקה צריכה להיעשות בתדירות שקבע יצרן קווי החיים ובהעדר קביעה פעם ב – 5 שנים.

יצרני קווי החיים דורשים שהבדיקה תבוצע אחת לשנה בהתאם לחיוב ביצוע בדיקה שנתית המופיעה בתקן ישראלי 1849- העוסק בתדירות בדיקה ובאופן הסימון של ציוד מגן אישי מנפילה מגובה. ( סעיף 4.4 בתקן )

תקן זה מקביל לתקן האירופאי EN365 המופיע כתקן מחייב בסעיף 2 בתקן EN 795. בעקרון תקן EN795 מדבר על החוזק והבדיקות הדרושות מקווי חיים ולגבי ציון תדירות הבדיקה ודרישות סימון ועוד ישנה הפניה מחייבת בסעיף 2 לתקנים משלימים לתקן EN795.

לגבי נקודות עיגון- בתקנה לעבודה בגובה לא מצויין לגבי בדיקה תקופתית של נקודות עיגון אך הוראות היצרן הן מסמך שקביל משפטית ולכן גם לנקודות עיגון, יש לבצע בדיקה תקופתית לפי הוראות היצרן שהם כאמור אחת לשנה ( אין חובה לבצע בדיקה זו ע”י מהנדס).

סוגי גגות קיימים והגדרות בחוק:

גג שטוח – גג ללא שיפוע מחומר שאינו שביר (לרוב בטון), ללא מעקה בטיחות
גג משופע / חלק – לרוב גג שבנוי מפח (איסכורית)
גג תלול – גג ששיפועו עולה על 35 מעלות ולא ניתן לעמוד עליו ללא תמיכה בגלל שיפועו הגדול.
גג שביר – לפי התקנה לעבודה על גגות שבירים כל גג מבנייה קלה כולל פח (איסכורית) ופנל מבודד, הינו גג שביר. זו ברירת המחדל עד שמהנדס בודק את הג וקובע שאינו שביר לפי המרחק בין הפטות והאגדים, עובי הפח, כמות הברגים וכמובן המצב התחזוקתי של הגג.

הגדרת חומר שביר:
“חומר שביר” – חומר לסיכוך גג שמבחינת חוזקו איננו בטוח לנשיאת משקלו של אדם, כגון: לוחות מאסבסט-צמנט, לוחות אקריליים או לוחות מחומר פלסטי אחר, זכוכית, לוחות בידוד, לוחות מתכת או לוחות אחרים שמחמת טיבם, איכותם או מצבם נעשו בלתי בטוחים;

השאר פרטים ואנו נחזור בהקדם

אימייל: [email protected]

רחוז קלז 5 חדרה , מופיע בוויז כ בגבהים בע"מ.

Skip to content